לרגל ציון מאה שנה להולדתו של רומן גארי, המכון הצרפתי בירושלים ערך לו מחווה לאורך שנת 2014 על ידי קידום יצירותיו בפני הקהל הרחב ותמיכה באירועים שונים לכבודו.

חרדתו של המלך סלומון לפי אילן איטח

מחודש יוני ועד ספטמבר המכון הצרפתי ע"ש רומן גארי הציג את תערוכת הציור "חרדתו של המלך סלומון" מאת הצייר הירושלמי אילן איטח. התערוכה כללה עשרים ציורי דיו על עץ בהשראת הרומן "חרדתו של המלך סלומון" אותו פרסם רומן גארי תחת שם העט אמיל אז'אר בשנת 1979.
למידע נוסף

DSC_0069     DSC_0088

DSC_0098     DSC_0105

חרדתו של המלך סלומון על בימת התיאטרון

בחודשים אוקטובר-נובמבר המכון הצרפתי תמך בקבוצת תיאטרון מיקרו בהצגת העיבוד התיאטרלי שלהם לספר מאת גארי. על העיבוד והבימוי חתומה אירינה גורליק. בתאריך 30 באוקטובר התקיימה בתיאטרון ירושלים הצגת בכורה עם כתוביות בצרפתית (הודות למימון המכון הצרפתי בירושלים) ולפניה הועברה הרצאת פתיחה מאת סיריל אסלנוב, מרצה לבלשנות באוניברסיטה העברית.

אירינה גורליק היגרה מחבר העמים בשנת 1993 ובשנת 1994 הקימה את קבוצת התיאטרון מיקרו והיא עומדת בראשה עד היום. הקבוצה עברה לתיאטרון החאן בשנת 2004 ובאותה שנה הקבוצה גם הוכרה כתיאטרון מקצועי על ידי מנהל התרבות הישראלי. לאחרונה הקבוצה עברה למשכנה החדש – חלל הופעות הנמצא בתיאטרון ירושלים. קבוצת תיאטרון מיקרו מבצעת רפרטואר הכולל עיבודים רבים ליצירות ספרות עבריות ובינלאומיות, בין היתר מאת חנוך לוין, מאיר שלו, יצחק בשביס זינגר ורבים אחרים.
למידע נוסף

DSC_2621_site     DSC_3890_wsiteweb

f2e093_a75edb78f2514aa58f11d6215b6fdaa8_siteweb     f2e093_ee3eafe093ad4043be788055f9319eda_siteweb

ראיון עם אירנה גורליק

אירינה גורלקו, עיבדת עבור תיאטרון מיקרו את הרומן מאת רומן גארי/אמיל אז'אר "חרדתו של המלך סלומון". מדוע בחרת בטקסט הצרפתי הזה?

"המטרה העיקרית שלי בבניית הרפרטואר היא למצוא ולביים יצירות משמעותיות בנושא היהודי. אני קוראת ספרים רבים של סופרים יהודיים מהארץ ומחו"ל. נבחרים אותם יוצרים שיצירותיהם נראות בעיניי כחדות ביותר, עם עלילות נוקבות ודינאמיות, יצירות המעלות שאלות אמיצות ולא בנאליות. מכלול יצירתו של רומן גארי משך מזמן את תשומת לבי. בספרו "חרדתו של המלך סלומון" ראיתי אפשרויות בימתיות יוצאות מהכלל. מצד שני, בעיות האנטישמיות, קיומו של היהודי בגולה, האפשרות לסלוח לאוייב – כרוכות כולן ברומן הזה יחד עם שאלות קיום כלל אנושיות. כל אלה הופכים את היצירה למתאימה ביותר לעיבוד תיאטרלי."

ההצגה משוחקת בעברית וכוללת קטעי שירים, המבוצעים להפליא, בצרפתית, וכמו כן כתוביות בצרפתית. איזו חשיבות את מייחסת לנוכחותה של השפה הצרפתית בעיבוד לעברית?

"היה חשוב לנו לשמר את האווירה של פריז, ואת רוח השפה הצרפתית בהצגה העברית. לכן לא תורגמו השירים לעברית. המפתח היה עצם ההחלטה להכניס לדרמה הזו את השנסון הצרפתי, ולקבוע את סוגת היצירה כ"רומן עם שנסון". השחקן המבצע את תפקידו של סלומון (אילן חזן) נולד בפריז, וצרפתית היא שפת אמו. הוא השתתף בתרגום העיבוד, ועמד והקפיד על כל הדקויות של תרגום יצירה מצרפתית לבמה הישראלית."

על מנת לקדם את הפרסום להצגה, יצרת שיתוף פעולה עם המכון הצרפתי ע"ש רומן גארי, בין היתר בשאיפה למשוך להצגה קהל דובר צרפתית. מדוע לדעתך חשוב להציג מחזות צרפתיים מול קהל דובר צרפתית בירושלים?"

"מן הידועות היא שכל קהילה בירושלים, הצרפתית, הרוסית, האנגלוסקסית – כולן שומרות בקנאות את המסורות התרבותיות של ארצות מוצאן. וזה נפלא. אני בטוחה שיש מקום להמשיך ולחזק ולפתח על אדמת ישראל את הקשרים של הקהילה הצרפתית, וקהילות אחרות, עם ארצות מוצאן. זהו דבר המעשיר באמת את האווירה התרבותית של העיר הזאת."