עמנואל רובן, זוכה המלגה לשנת 2014

crédit : Anne Bouillon נולד בליון בשנת 1980, למד גיאוגרפיה באקול נורמל סופרייר, כתב שלושה רומנים, מסה, מאמרים וסיפורים קצרים שפורסמו. כותב טור חודשי באתר http://sens-public.org נושאי הכתיבה המועדפים עליו הם איזורי ספר וגבול, זכרון, היסטוריה, גיאוגרפיה, אוטופיה ומסעות בלתי אפשריים. ספרו האחרון "la Ligne des glaces" היה בין הספרים שנבחרו כמועמדים לפרס גונקור היוקרתי בשנת 2014.

עמנואל רובן שהה בירושלים במשך חודשיים, במהלכם לן בבית הספר הצרפתי למקרא וארכאולוגיה וכן בבית אברהם, שניהם ממוקמים בשכונותיה הפלסטיניות של העיר. במהלך שהותו רובן התרוצץ ברחבי ירושלים וגילה את פניה המרובות ואת האוכלוסיות המגוונות היושבות בה ובעיקר קיבל השראה לרומן העתידי שיכתוב.

לאורך השהות עמנואל רובן פרסם יומן בבלוג שלו "l’araignée givrée" (http://www.emmanuelruben.com/). כתביו פורסמו גם באתר Remue.net (http://remue.net/spip.php?rubrique787) , וכן בגיליון השני של כתב העת "Possession immédiate" (http://possession-immediate.com/numero/volume-2/) – ריבוע מספר 19 מראש העמוד במרכז

מספריו הקודמים:

– Halte à Yalta, Jbz & Cie, 2010, 235 p.

– Kaddish pour un orphelin célèbre et un matelot inconnu, éditions du Sonneur, 2013, 120 p.

– La ligne des glaces, Rivages, 2014, 313 p.

מפגשים וסדנאות כתיבה

רובן הנחה סדנאות כתיבה למבוגרים במכון הצרפתי בירושלים וכמו כן לתלמידי בית הספר התיכון הצרפתי בירושלים. בתאריך 21.10.2014 התקיים ערב הקראת קטעים של משתתפי הסדנאות: אבות דמיוניים, ארכיפלגים מדומיינים.

עמנואל רובן התארח להקראת קטעים מספרו "La ligne des glaces" במפגש עם הקהל בחנות הספרים הצרפתית ויס-ורסה בתארך 28.10.2014

קטעי עיתונות

Jerusalem Post – 6 octobre 2014 – Emmanuel Ruben

Terre Sainte Magazine – novembre / décembre 2014 – Emmanuel Ruben

עוד על פרוייקט הכתיבה של רובן (בצרפתית)

Jérusalem 2037. Les premiers pans du mur séparant Israël de la Cisjordanie se fissurent. Le jour de la chute du mur, quatre hommes prennent la parole et imaginent le futur. Daniel, David, Majed et Samuel. Un moine défroqué, un soldat réfractaire, un artiste vagabond, un diplomate désabusé. Ils ont entre trente et soixante ans, ils sont tous liés de manière différente au destin d’Israël, de la Palestine et de la France – Ils ont en commun la peur et l’espoir ; la peur que la guerre revienne et l’espoir que la paix s’établisse enfin. Tous se souviennent de la mort d’un adolescent, une mort mystérieuse, très médiatisée, qui leur a ouvert les yeux. Walid avait seize ans lorsqu’il a été pulvérisé par un missile ou une roquette. Chacun selon son point de vue, ils racontent l’histoire de ce révolté au cerf-volant qui fut tué pour avoir osé franchir la frontière, défié les drones ennemis et rêvé d’un autre pays. Mais Walid ne se laisse pas faire et ressuscite d’entre les enfants morts pour raconter lui-même la vérité sur sa vie, pour dire le vrai sens de sa révolte. Dans cette quête de vérité, des voix de femmes l’accompagnent en chœur, chantant la tristesse et la beauté de cette terre prétendument sainte où les hommes au long des siècles n’ont jamais fait que promettre la guerre et profaner la paix.